גבר חוזר עם זוגתו לקיבוץ לאחר המלחמה. בתוך מאבקם לחזור לחיים ובין הסיוטים הרודפים אותם, מפגש מפתיע הולך לסייע להם לשמור על הראש מעל המים, ואולי אפילו להשתקם.
אני מקווה שסיפור זה יסייע איכשהו לנפגעים להתמודד עם הכאב ויחזק את רוחם. הוא צפוי לראות אור בלקט יצירות מימי המלחמה, מאת הוצאת אוריון.
קינג ג’ורג’, תל אביב, ערב. אפלוליות צהבהבה עם נגיעות אמריקה. כמה פעמים היא עברה פה והיא עדיין לא מזהה אפילו פרצוף אחד? ככה זה בתל אביב – אפשר להכיר בה כל פינת חמד, רחוב מואר או סמטה קודרת, ועדיין להרגיש זרה.
“בפרבר נאה ושטוף שמש בטוקיו, במבנה אקראי לכאורה, עמד הולנדי זקן ודרוך על המרפסת המובילה לדירות הקומה הראשונה. הוא נשם בכבדות. ידיו חישבו לרעוד וליבו הלם כפטיש השופט, נוטע אותו במקומו. מולו דלת לבנה. המספר עשר. קר לו…”
סיפור קצר על נקמה, רוע וצדק.
